<h1>הגהות שערי דורא סימן פ"א</h1>
<h2>דף לה.</h2>
שאלו לר"י על גבינות הרבה שעשו יהודים בבית הגוי א)והניחם שם בבית הגוי לייבשם והיו חתומים בדפוס של עץ כמו שרגילים ושכחו הדפוס בבית הגוי ויראים שמא זייף הגוי וחתם אחרים באותו דפוס. והשיב מאחר שאין גבינות של גוי אסורים אלא משום גילוי כריב"ל שדבריו עיקר ואין אנו נוהגים עתה טעמא דגילוי יש להתיר הגבינות ב)כי התורה חסה אממונם של ישראל (ועוד) (ס"א וי"ל) הגוי ירא לזייף, ועוד השיב שראה שר"ת הקפיד על אחד שהיו רחילותיו אצל הגוי ושלח שם בתו בכל בוקר לראות לחלוב (החליבה) ולא היתה מספקת לבא שם עד שחלבו רובו או כולו. והורו הגאונים ג)שהגבינות של גוים אסורים בין שהעמידו אותן בדבר היתר ובין שהעמידו אותן ד)בדבר איסור (שנאסרו כולן) ואפי' במקום דליכא טעם איסור גזרינן אטו מקום שיש בה טעם איסור. [שערי דורא הלכ' גבינה וחמאה וחלב של גוים סימן פ"א]. א)0פעם אחת שכחו גבינות בבית נ', ולא היו חותמן ניכר רק קצת והתירו דבחותם כל דהו סגי. ישראל שהלך לכפר לקנות גבינות ואנו יודעים שדעת הנ' להקפיא החלב אפי' לא ראה ישראל החליבה כלל שרי, ואפי' אם נפשך לאסור כה"ג. אבל היכא שראה הכל, לבד התחלת החליבה (לא ראה) שרי, ופ"א אמר נ' לישראל ליקח ממנו גבינות והי' החלב נחלב כבר והלך ועשאם והתיר ר"ת ז"ל אמנם אין להקל כולי האי היכא דליכא הפס"מ א"ז ס"פ א"מ. ב) ד"ק הכי אי' במס' חולין דף י"ז אמר ר"פ (וי"ג רבא) התורה חסה על ממונן כו'. ג) ד"ק הכי אי' בע"ז (ל"ה ע"ב) איתמר מפני מה אסרו גבינות נ' במשנתינו אמר רב מולכו מפני שמחליקין פניהם בשומן חזיר והלכה כרב מולכו כדאמרינן בפא"צ בלורית ואפר מקלה וגבינה הלכה כרב מולכו עכ"ל. ד) ד"ק הגה מצאתי יש אוסרי' גבינות הנ' מפני שמעמידי' אותן בעור הקיבה וזה הטעם נוהג בינינו.
